הולה בולה חייס (Holle Bolle Gijs) הוא פח האשפה המפורסם בעולם של אפטלינג (Efteling) - דמות ישובה עם פה פעור שקוראת למבקרים "פאפיר הִיר" (Papier hier), כלומר "נייר לכאן", ומודה בקול לכל מי שמאכיל אותה. הדמות הראשונה מסוגה הוצבה בפארק בשנת 1959, ומאז התרחבה למשפחה שלמה של יותר מעשר גרסאות שונות הפזורות באזורי הפארק.
מאחורי הבדיחה מסתתר פתרון תפעולי מבריק: הפארק הפך את השלכת הזבל למשחק, וילדים מסתובבים ומחפשים נייר כדי להאכיל את חייס. הנה כל מה שכדאי לדעת לפני שנתקלים בו בפעם הראשונה.
מי זה הולה בולה חייס
מדובר בדמות פיסולית של אדם ישוב בגודל טבעי, עם פה פתוח לרווחה שמשמש פתח לפח אשפה. הדמות משמיעה קריאה חוזרת שמזמינה את המבקרים להביא לה נייר, ומגיבה בתודה מדוברת ברגע שמשליכים משהו פנימה.
השם עצמו מתאר את הדמות: תרגום חופשי שלו הוא בערך "חייס העגלגל והחלול" - כלומר מישהו שאף פעם אינו מלא. זו אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הפארק, ולעיתים קרובות היא הזיכרון הראשון שילדים מספרים עליו כשחוזרים הביתה.
מאיפה הדמות הגיעה
הרעיון נשען על סיפור עם הולנדי שבו מופיעה משפחה שסובלת מרעב תמידי, אבל דווקא בשר, לחם או דגים אינם מעניינים אותה - מה שהיא באמת אוהבת לאכול זה נייר. אפטלינג, שנבנה מלכתחילה סביב עולם סיפורי העם, לקח את הדמות הזו והפך אותה לכלי שירות אמיתי בשטח הפארק.
ההצבה הראשונה הייתה במגרש המשחקים של הפארק בשנת 1959, וההצלחה הייתה מיידית - עד כדי כך שהדמות הפכה עם השנים למותג בפני עצמו ולסמל של הפארק כולו.
איך זה עובד מבפנים
הפה של הדמות אינו סתם פתח: חיישן מזהה מתי הושלך משהו פנימה ומפעיל הקלטה קולית של תודה. מאחורי הקלעים פועלת מערכת שאיבה שמעבירה את הפסולת לתוך מכלים נסתרים, כך שהאשפה אינה מצטברת בתוך הדמות עצמה ואינה נראית או מריחה למבקרים.
זו הסיבה שהפארק נראה נקי בצורה בולטת גם בימים העמוסים ביותר - הפתרון אינו רק דקורטיבי אלא חלק אמיתי ממערך התפעול.
משפחת חייס - הגרסאות שכדאי לחפש
עם השנים נוספו לדמות המקורית קרובי משפחה בעיצובים שונים, ובהם סבא חייס, תינוק חייס ותאומים, וכן גרסאות מותאמות לאזורים ספציפיים בפארק - למשל דמות בסגנון אינקה בסביבת מתקן המים פיראניה (Piraña), ודמות בסגנון קפטן. במגרש המשחקים לילדים קיימת אפילו גרסה בדמות היפופוטם.
לכל גרסה עיצוב, קול וסגנון דיבור משלה, ולכן חיפוש הגרסאות השונות הפך למעין משחק אספנות בלתי רשמי בקרב מבקרים ותיקים. סך הכל מדובר ביותר מעשר גרסאות שונות ברחבי הפארק.
למה זה עובד כל כך טוב עם ילדים
ההיגיון פשוט: במקום להסביר לילד למה אסור להשליך פסולת על הרצפה, נותנים לו דמות שמבקשת ממנו את הפסולת ומודה לו עליה. הפעולה הופכת מחובה לפרס קטן, וילדים רבים מתחילים לאסוף ניירות מהסביבה כדי "להאכיל" את הדמות.
למשפחות זו גם הזדמנות טובה לעצירה קצרה עם צילום - הדמויות נמצאות לצד השבילים ולא דורשות תור, כך שאפשר לשלב אותן בזרימת היום בלי לתכנן.
איפה מוצאים אותם בפארק
הדמויות פזורות באזורי הפארק לאורך השבילים המרכזיים ובקרבת אזורי ישיבה ואכילה, כך שברוב המקרים לא צריך לחפש - נתקלים בהן מעצמן. הגרסאות המעוצבות לפי נושא ממוקמות בהתאמה לאזור שבו הן נמצאות, ולכן חלק מהכיף הוא לזהות את ההתאמה בין הדמות לסביבה.
מי שרוצה לוודא שלא פספס גרסה מסוימת יכול פשוט לשים לב לצדי השבילים בכל מעבר בין אזורים - זה המקום שבו הן מוצבות בדרך כלל.
הטיפ הקטן שמשנה את החוויה
שווה לשמור אריזת נייר או שקית ריקה בכיס במיוחד לרגע הזה. ילדים שמגיעים אל הדמות בידיים ריקות מתאכזבים, ומי שיש לו משהו להשליך מקבל את התגובה הקולית - וזה בדיוק הרגע שנשאר בזיכרון ובתמונות.
עוד נקודה קטנה: הדמויות מגיבות להשלכה של פסולת יבשה ולא נועדו לשאריות רטובות או לכוסות מלאות. מי שרוצה להיפטר משאריות אוכל ומשקה ימצא פחים רגילים בסמוך לאזורי הישיבה.
| נושא | פרטים |
|---|---|
| מה זה | פח אשפה בדמות אדם ישוב שמבקש נייר ומודה בקול |
| מאז | הדמות הראשונה הוצבה בפארק בשנת 1959 |
| הקריאה המזוהה | "פאפיר היר" (Papier hier) - נייר לכאן |
| מספר גרסאות | יותר מעשר גרסאות שונות ברחבי הפארק |
| איך זה פועל | חיישן מזהה השלכה ומפעיל הקלטת תודה, ומערכת שאיבה מפנה את הפסולת |
| מתאים ל | כל הגילאים, בלי תור ובלי מגבלות גובה |
| מקור הדמות | סיפור עם הולנדי על משפחה רעבה שאוהבת לאכול נייר |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הדמויות פועלות לאורך שעות הפעילות ואינן דורשות תור או הזמנה
- הן מיועדות לפסולת יבשה כמו ניירות ואריזות, לא לשאריות אוכל רטובות
- לכל גרסה קול ועיצוב משלה, וחלקן מותאמות לאזור שבו הן ניצבות
- מדובר בפתרון תפעולי אמיתי ולא רק בקישוט - הפסולת מפונה במערכת נסתרת
- כדאי לשמור נייר בכיס מראש כדי שיהיה מה להשליך כשנתקלים בדמות
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להגיע עם ילדים בידיים ריקות ולפספס את הרגע שהם הכי מחכים לו
- לנסות להשליך שאריות אוכל או משקה במקום להשתמש בפחים הרגילים
- להניח שכל הדמויות זהות ולא לשים לב לגרסאות המיוחדות לפי אזור
- לעצור לצילום באמצע שביל עמוס במקום לצעוד הצידה
- לחשוב שמדובר במתקן שצריך לתכנן אליו הגעה - נתקלים בדמויות בדרך ממילא
שאלות נפוצות
מה זה הולה בולה חייס באפטלינג?
זו דמות פיסולית של אדם ישוב עם פה פתוח שמשמש כפח אשפה. הדמות קוראת למבקרים להביא לה נייר ומודה בקול לכל מי שמשליך פנימה, והיא אחד הסמלים המזוהים ביותר של הפארק.
מתי הוצבה הדמות הראשונה?
הדמות הראשונה הוצבה במגרש המשחקים של הפארק בשנת 1959, ומאז הפכה למותג בפני עצמו והתרחבה למשפחה שלמה של גרסאות.
כמה גרסאות יש בפארק?
בפארק פזורות יותר מעשר גרסאות שונות, ובהן סבא חייס, תינוק חייס, תאומים וגרסאות מעוצבות לפי אזור - למשל בסגנון אינקה בסביבת מתקן המים פיראניה.
איך הדמות יודעת להודות?
חיישן בתוך הפתח מזהה שהושלך משהו פנימה ומפעיל הקלטה קולית של תודה. מאחורי הקלעים מערכת שאיבה מעבירה את הפסולת למכלים נסתרים.
אפשר להשליך שם כל סוג של פסולת?
הדמויות מיועדות בעיקר לפסולת יבשה כמו ניירות ואריזות. לשאריות אוכל ומשקאות עדיף להשתמש בפחים הרגילים שנמצאים בסמוך לאזורי הישיבה.
צריך תור או תשלום נוסף?
לא. הדמויות ניצבות לצד השבילים ברחבי הפארק, הן חלק מהחוויה הכלולה בכרטיס הכניסה, ואין תור, מגבלת גיל או מגבלת גובה.
